
יש אנשים שנהנים מהנוף עד כדי כך שהם רוצים לעבור את רמת DIY; הם שואפים להפוך למעצבי נוף מקצועיים. אם זה מתאר אתכם, יהיה מועיל לכם לשמוע אילו צעדים עשה אדם מסוים המצליח כעת בתחום כדי להגיע לשם. מעצב הנוף המקצועי, פול קורסטי, מספר את סיפורו בראיון הבא:
ש. מה התרשמותך מתוכניות מקוונות שמיועדות למישהו שרוצה להיות מעצב נוף אך שאינו מסוגל ללמוד בבית הספר במשרה מלאה?
א. אני חושב שכל עוד התוכנית הנלמדת מבוססת על ידע מוצק של עיצוב נוף, זוהי התחלה מצוינת לתורת העיצוב. תוכנית טובה צריכה להיות נוחה כדי ללמד את התלמידים על ידי ביצוע פרויקטים בפועל, ולא לקרוא ולחקר כיצד אחרים עשו את עבודתם.
ש. אילו סוגים של מיומנויות צריך מישהו שמחפש להפוך למעצב נוף להתמקד במיוחד בשחיקה תוך כדי "עובד בדרך", בין אם זה בבית הספר או בעבודות קשורות?
א. הייתי ממליץ להתמקד ברכישת מגוון רחב של יכולות.
לימוד הצמחים שלך ואיך לעבוד עם קרקעות קשות הוא חיוני אם אתה רוצה להיות מעצב נוף. עליכם להכיר באיזה סוג אדמה אתם מעצבים גנים. אם לא תושקע שם מחשבה, יתכן שיש לך גן כושל ומוניטין רע בעוד מספר שנים.
כאשר עובד בסוף הבנייה של דברים, מעצב נוף צריך לרשום הערות על כמויות חומר, נוהלי התקנה וכל קשיים שנתקלו בו. ככל שהתקנה קשה יותר כך היא תעלה ללקוח בטווח הרחוק. מעצב נוף עשוי להיות בעל דמיון פרוע ויצירתיות מצוינת, אך כשאתם מעצבים סלעים שיוצבו בחצר בה יש להיסגר אותם מעל הבית, הלקוח ישאל כמה שאלות כלכליות רציניות! מחשבה נוספת היא לרשום כמה זמן לוקח לבצע עבודות מסוימות. לעתים קרובות אני נשאלת כמה זמן יהיה זמן מסגרת הבנייה ליישום העיצובים שלי.
מעצב נוף טוב צריך כמעט לחשוב כמו קבלן בעת התכנון: לדעת כיצד עבודת בנייה תפעל ויודע מתי לאתר כי קבלן נמצא בגבול כישורי העבודה שלו, מה שעלול להפריע לפרויקט שלך. האם העיצוב שלך קשה מדי לבנייה או שמצאת את הקבלן הלא נכון? זו צריכה להיות שאלה שתוכל לענות עליה בקלות כמעצבת נוף.
כאשר מעצב הנוף מחפש דרכים לגרום למשרה להיות חלקה יותר עבור הקבלן וקל יותר בתקציב הלקוח, תוך שהוא משיג עדיין נוף פנטסטי למראה, מעצב הנוף יקבל יותר הפניות לעבודה עתידית. כאשר העיצוב קשה ומעצב הנוף הופך להיות קשה עוד יותר, ייתכן שהטלפון שלך לא יצלצל לעתים קרובות כל כך.
ש. האם ישנם בתי ספר ספציפיים לעיצוב נוף שהיית ממליץ עליהם למי שרוצה להיכנס לתחום?
א. אני יכול לספר לך על בית הספר לעיצוב נוף בו למדתי בעצמי (אוניברסיטת רייסון, טורונטו), אם כי אינני יכול להציע המלצות רבות מעבר לכך מכיוון שלא המשכתי לשמור על אף אחת מהתוכניות מאז שהייתי בבית הספר. אוניברסיטת רייזרון הציעה תוכנית לימודים ללימודי תעודה של 3 שנים ואז חיסלה אותה כדי להפוך את התוכנית לעיצוב נוף לתואר (לימודים של 4 שנים). לקחתי את התוכנית לשלוש שנים ואז עשיתי שנתיים נוספות בתוכנית אדריכלות נוף.
מבחינה טכנית באונטריו אני לא יכול לפרסם את עצמי כארכיטקט נוף אלא אם כן אני חבר ב- OALA (איגוד אונטריו לאדריכלי נוף). בשלב זה בקריירה שלי, אין לי חותמת אדריכל נוף או חברות איתם, ולכן עלי להתייחס לעצמי כאל "מעצב נוף". כשמסתכלים על ניסיון העבודה שלי, אפשר לומר שלא הלכתי מסלול מסורתי בהפיכתו למעצבת נוף.
מה שנשאר באונטריו שעדיין מוניטין טוב הוא אוניברסיטת גאלף. מה שיעשה בית ספר טוב לעיצוב נוף הוא בעצם פרטי התוכנית שתלמיד לומד וכמה טוב המרצים המעורבים יכולים ללמד.
ש. ספר לנו על החוויות שלך בבית הספר לעיצוב נוף. איך התוכנית לעיצוב נוף הכי עזרה לך בדרך להפוך למעצבת נוף?
א. בעיקרון, עברנו הרבה עבודה מעשית בבית הספר לעיצוב נוף. היינו צריכים שיישארו ערים או ערים בפועל לבית הספר ונציע פרויקטים שייקחו על ידי התלמידים. אני יכול לחשוב על כמה פרויקטים בהם ישבנו בפגישות והצגות רשמיות של תכניות נוף, מפגש עם מתכננים עירוניים וכאלה. זו הייתה חוויה נהדרת ללמד אותנו איך הדברים היו תחת אש.
בבית הספר לעיצוב נוף היו לנו לפעמים תחרויות לפרויקטים של עיצוב וקיבלנו מגבלת זמן מסוימת להשלמתם. כמה פרויקטים היו קפדניים במובן הזה: השלימו אותו בזמן או לא טורחים. הם עשו את זה כדי להציג מועדים בעולם האמיתי וללמד אותך שלא משנה כמה עבודה עשית, אם לא תשלים את זה בזמן, תבזבז את זמנך, כספך ומאמציך בעולם האמיתי.
כמחשבה על התוכניות המקוונות להפוך למעצבת נוף לעומת לימודים בבית הספר, במשרה מלאה, זו הייתה עבודה עם בני גילך בבית הספר לעיצוב נוף ועבודה צמודה עם הפרופסורים שלך שלימדו אותי הכי הרבה. למדת לעבוד כצוות ולקבל תשומות על העיצובים שלך. ביקורת היא דבר שקשה לבלוע, אבל כשאתה שם את הפרויקט שלך על לוח תצוגה מול כל התלמידים האחרים ושלושת הפרופסורים, והם יושבים שם ויורים חורים בעיצוב שלך, שאולי בילית 20 שעות בחיבור ונפילה. מאוהב אתה לומד מהר שאתה לא יודע את כל מה שיש לדעת. הכרה בערך הביקורת כלפי העבודה שלך תהפוך אותך למעצב נוף חזק יותר. ביקורת מאתגרת אותך להשתפר בעבודה שלך וגורמת לך לשבת שם ולהסתכל על מה שאתה מצייר ולשאול את עצמך את השאלות הקשות:
- האם זה יעבור באותו לוח הביקורת?
- כמה חורים הם יכלו לירות בפרויקט הזה?
אין לי יותר לחץ עם הפרופסורים שלי; במקום זאת, זה עכשיו עם הלקוחות שלי. אם הם לא אוהבים את זה, הם יסרבו לשלם לי? האם אצטרך להתחיל מחדש או שיפוטרו על כך שלא הבנתי את הרעיון של מה שהם רוצים לראות?
אחד הדברים שהכי אהבתי בבית הספר לעיצוב נוף היה ללמוד גרפיקה ועיבוד רישומים. היה תענוג ללמוד כיצד אנשי מקצוע עשו רישומי נוף ואז לקחו את החוויה הזו והפכו אותה למשהו שהיה שלי והייחודי לידי. התחלתי את התוכנית האוניברסיטאית שלי כבר מהתיכון בהבנה רבה של שימוש באומנות וצבעים. הצלחתי ליישם את הידע הזה על העבודה שלימדו אותי. כאשר הוצג לי כיצד להשתמש בטושים כדי לרשום את הרישומים שלי, הכיף התחיל.
ש. ספר לנו על כל המשרות שקשורות לך לאחר שבית הספר לעיצוב נוף עבד אצל מישהו אחר לפני שאתה יוצא לקריירה שלך כמעצב נוף.
א. כשלמדתי בבית ספר לעיצוב נוף (חמש שנים) וקצת לאחר שסיימתי את התוכנית, עשיתי את הניסיון לעשות קבלנות משלי בגינון. גיליתי שצריך הרבה משאבים ועובדים מיומנים כדי להמשיך בתפקיד זה. ביצעתי עבודות קבלניות מדי פעם, אבל הדבר הכי קשה היה למצוא את העבודה המיומנת כדי להשלים את העבודות. בסופו של דבר נאלצתי להיפטר מאנשים ולסיים את העבודה לבד. שעות ארוכות, ארוכות וכאבי ראש מאסיביים הובילו אותי להפסיק להכניס את עצמי למצבים האלה. בשלב מסוים החלטתי להיצמד להיות בעיקר מעצבת נוף ולעשות עבודות ייעוץ ולתת לקבלן להתמודד עם בניית העיצובים שלי.
עבדתי בעיר טורונטו כגנן בפארק עירוני גדול (High Park). קראתי לזה "לקבל שכר כדי ללמוד גננות." בבית הספר לעיצוב נוף לימדו אותי לזהות עצים ושיחים, וגם את שמותיהם וצבעיםיהם של רבים מהם. אבל איך לעבוד איתם, לגזום אותם, לשתול אותם ולגוון אותם לא היה משהו שתוכלו ללמוד מספרים. בעבודה ההיא לימדתי את עצמי כיצד לגזום שיחים גדולים ומגדלים ונוטים לצבעים רב-שנתיים עדינים. לימדו אותי גם להשקות אותם ולהחזיק את החיים במהלך בצורת קיץ קשה וקשה. המגוון של הגבעות והאזורים השטוחים בפארק לימד אותי הרבה על מיקרו אקלים בנוף וכיצד תנאים שונים יכולים לתמוך או להרוג צמחים שונים.
משם קיבלתי הצעה לעבודה על ידי מכר בחצר אספקת האבן והנוף שלו. הוא ניהל גם עסק בתחום קבלנות נוף, ואני חשבתי שזו תהיה עבודה טובה בשבילי להתחיל לבנות את הלקוחות העסקיים שלי. מצאתי את עצמי עובדת שעות ארוכות ומזיזה הרבה אבן כבדה. התפקיד איפשר לי לצבור ידע רב במוצרים באבני אספקה ובניין הקשורות לעבודות גינון, בזמן שעבדתי בסוף המכירות של העסק.
הבוס שלי ביקש ממני לנסות לבצע עבודות מכירות על ידי מכירת עבודות הגינון שלו עם הקצה השני של החברה שלו. כאן לימדו אותי לתמחר פירוט עבודות ולהציג חוזים ללקוחות. אני מאמין שהתפקיד הזה הוא שלימד אותי להתמודד עם לקוחות על בסיס אחד על אחד. התוכנית שלי לבתי ספר לעיצוב נוף בשילוב עם ידע המוצר שלי והרקע הגננות שלי גרמה לי להציע דברים כה רבים ולהעניק ללקוח הבנה נהדרת של העבודה.
עזבתי את העבודה הזו בגלל המרחק שהיה לי לנסוע והשעות הארוכות שעבדתי. התחברתי לחברת תחזוקת נוף ועשיתי את העבודה הזו קצת. הם הסתבכו עם הום דיפו קנדה כדי לספק שירותי התקנת גינון. שוב לקחתי על עצמי את תפקיד נציג מכירות בתחום אחד. שוב מצאתי את עצמי צריך למכור את העבודה, לבנות אותה עבור החברה ולעבוד בשכר דל תוך כדי כך.
הייתי צריך לשבת ולשאול את עצמי "מדוע ביליתי 5 שנים בבית הספר לעיצוב נוף כדי לעשות את זה?" זה היה בערך התקופה בה נפגשתי עם לורנס ווינטרבורן בתכנית סתיו בה השתתפנו שנינו (בעבודות תצוגה נפרדות). הוא אהב את העיצובים שלי והוא בטח חיבב אותי, כמו שאמר שאנחנו צריכים לדבר. אז עשינו. החלטתי אחרי שדיברתי איתו שהגיע הזמן להקים עסק משלי ולהצטרף לעסקים שלו, מבנה גן. עם קצת עזרה ואימון ממנו לא הסתכלתי לאחור מאז.